הדיקטטור - המבורגר מושחת? אולי. אבל זו לא הבעיה היחידה איתו
באיחור של עשרים שנה הדיקטטור מנסה להביא את הוייב של הסופ נאצי מסיינפלד. עלינו זה לא עבד. להמבורגרים של הדיקטטור נחשפתי דווקא בטוויטר. אחד הצייצנים שאני עוקבת אחריהם כתב שסיים ארוחת המבורגרים עם תוספות מושחתות שעשו לי תיאבון אז אמרתי, יאללה, למה שלא ננסה גם?
חיכיתי להזדמנות הראשונה שיכולנו לקבוע בה דייט נייט, בחרתי לנו סטנד אפ מגניב, עברתי על התפריט פעם ועוד פעם לוודא בדיוק מה אני רוצה וזהו. נשאר לי רק לטפח תאבון ואת זה אני עושה בקלות רבה מאוד.
ההזמנה
את ההזמנה עשינו בשעות הצהריים המאוחרות. אהבתי את הרעיון של להזמין דרך הוואטספ. על פניו נראה כמו רעיון מוצלח במיוחד, שולחים הודעה, סוגרים עניין מהר מאוד, הדברים כתובים אז אין מקום לטעויות. מה שלא לקחתי בחשבון היה שבצד השני של הוואטספ נמצא מישהו שלא בהכרח עונה מיד. אבל לזה נחזור אח"כ.
בינתיים הרעב והציפיות, התוספות המגניבות וההייפ עשו לי את זה מסתבר. אז התעקשתי
ההודעה הראשונה נענתה מיד, מענה ממוחשב אני מתארת לעצמי, וכאן זה הזמן אולי, לספר על הקטע החדש הזה של משלוחי אוכל שאמורים לספק חוויה מעבר לארוחה עצמה. על ההמבורגרים המחתרתיים בת"א שמעתי כבר לפני כשנתיים אבל אנחנו כאן, בפריפריה, ממתינים בסבלנות לטרנדים שיגיעו גם למחוזותינו.
ומה זה אומר בעצם?
מוסד אוכל עם תפריט ייחודי, אין מקומות ישיבה (וזה גם לא רלוונטי כי סגר וקורונה וכו' אז דווקא מתאים לרוח התקופה). אף אחד לא באמת יודע איפה הוא נמצא. הם עובדים רק על משלוחים אבל גם "מסכימים" שיבואו לאסוף מנקודה מסויימת.
ואז לפי ההבטחה (בימינו נראה שכל מוסד אוכל חדש צריך כנראה חשבון טיקטוק עם סרטונים שיגרמו גם לכם לרצות לפתוח את הסטורי) השליח מגיע בדמותו של קים ג'ונג און, טראמפ, או דמות אחרת שבימים כתיקונם אולי לא ממש מעוררת תאבון אבל זה רעיון משעשע, אין ספק. התפריט כולל מנות עם שמות של רודנים כמו ניקולאי האיום, נפוליאון, סטאלין ואנטוניו הרודן. ותוספות מבטיחות באמת כמו מק & צ'יז, חמאת בוטנים, הולנדייז כמהין ואסאדו קצוץ בגלייז שזיפים.
מגרה נכון?
הזמנו. לפחות ניסינו להזמין. ההודעה הראשונה בוואטספ קיבלה מענה אוטומטי שהכניס לאווירה. מה נרצה? תפריט או שאנחנו יודעים מה בא לנו?
תפריט, הקלדתי. גוסטינג למשך 9 דקות שלמות. 9 דקות בהן יכולתי לבחור לקרוא ביקורות, לעשות שינוי מסלול מחדש. אבל לא, אני בחרתי במקום זה לחפש בעצמי ברשת את התפריט, שוב.
מסתבר שיש שניים. לא חופפים. ניחא.
הקלדתי את ההזמנה באחד מאתרי המשלוחים. המבורגר הדיקטטור עם ריבת בצל, נפוליאון של המאה ה-21 עם מולארד ביין אדום ופצצת קממבר, והום פרייז גדול שנכתב שמוכן עם המון אהבה, חמאה, צ'ילי ופרמז'ן.
רעבה ומגורה צילמתי מסך ושלחתי שוב בוואטספ של הדיקטטור.
הפעם נעניתי מיד עם עדכון - מינימום הזמנה 180 ש"ח דמי משלוח 20. אבל הדיקטטור מסכים שנאסוף ממנו (בתיאום מראש). ההזמנה שלנו עמדה על 155 ש"ח. איסוף עצמי לא בא בחשבון.
טוב, מעבר נוסף על התפריט, מנת פתיחה של מק אנד צ'יז. האיש מתנגד - את מכינה מק אנד צ'יז כל הזמן... צודק האמת, אבל המק אנד צ'יז של הדיקטטור הוא כמו שכתוב בספר. אני מגינה על העמדות שלי ובהתחשב בעובדה שלא היו עוד אופציות להעלאת סכום ההזמנה (באחד התפריטים שמצאנו ברשת היו גם קינוחים אבל כמו שכבר ציינתי, התפריטים לא ממש חופפים), אז מק אנד צ'יז איט איז.
אה, ואין חזה מולארד, יצא מהתפריט. במקום יש פיקניה ביין אדום. שיהיה. הזמנתי.
השליח הגיע תוך 55 דקות. התבלבל בכניסות, לא נורא.
קים ג'ונג און יכול להתחבב עליך כשהוא מביא לך משלוח אוכל מסתבר, אפילו שהוא לא רקד כמובטח (לך תסמוך על הבטחות של דיקטטור).
בשלב הזה כבר היינו מורעבים ואחרי כזה בילד-אפ אפילו לא טרחנו לצלם, אז תצטרכו לסמוך על המילה שלנו. ונתחיל במילים טובות - ההמבורגר מגיע מפורק, קציצות ותוספות בכלי אחד, לחמניות בשקית נפרדת, ירקות חתוכים בכלי נוסף. אז מבחינת הטריות הכל סבבה (אם כי הכל הגיע קר, אז נדרש חימום שקצת ביאס את כל העסק). ההמבורגר עצמו לא תעשייתי, ניכר שנטחן ותובל במקום, בשר איכותי וטרי. הפצצת קממבר התגלתה כריבוע גבינה עם פירורי פנקו. לא עפתי.
הרטבים שהגיעו - חרדל ושום, לא התאימו לטעמים של ההמבורגר אז נשארו בצד והמנה שלי (נפוליאון) היתה קצת יבשה. האיש דיווח שההמבורגר שלו, עם ריבת בצל היה טעים. משמח! את ההום פרייז כבר כן צילמנו:
זו כנראה היתה טעות שלנו כשקיווינו שתהיה שם אהבה כמו שכתוב בתפריט, כי בכל זאת, דיקטטור.
אבל גם צ'ילי כמעט ולא היה, או פרמז'ן. או טעם. איזה מזל שהזמנו גם מק & צ'יז חשבתי, ונתתי לאיש לסיים את קוביות תפוחי האדמה המיותמות. אז חשבתי. גם חשבתי עד אתמול שמק אנד צ'יז זו מנה כזו שאי אפשר להיכשל בה. פסטה - טעים גבינה - טעים. ערבוב של פסטה עם גבינה - טעים. זה לא שציפיתי למנה בצבע כתום זרחני עם מחזקי טעם, אבל קצת טעם. טיפה, משהו שמזכיר גבינה.
זה היה חסר לי.
הדיקטטור - מק אנד צ'יז? נוט רילי
מק & צ'יז כמו שכתוב בספרים צריך להיות מוקרם היטב, עם טעם,דומיננטי של צ'דר (ואלי גם גרוייר או גאודה או אפילו פרמז'ן) וריח ומרקם שהופכים את הפסטה למאכל מנחם מהמעלה הראשונה. אצלנו בבית אנחנו אפילו לא מתעקשים על שילוב מסוים של גבינות, גם לאלתר זה טוב, כל עוד הגבינות מתמזגות עם הפסטה בנדיבות.
אבל כאן יש לנו עסק עם דיקטטור. בשלב הזה כבר הבנו היטב, אני לא יכולה לקבוע בוודאות מה היה שם כי להגיע לטעם תפל של פסטה, גם אם היא מגיעה עם מעט רוטב, זה סוג מיוחד של כישרון. וכך המנה שכל כך התעקשתי עליה (25 ש"ח!) הוכתרה בעיני כמנה שנחשבת לפשע של ממש, אפילו אם היא מוגשת לאסירים במחנות כפייה בצפון קוריאה.
כשהתיישבתי לכתוב את ביקורת המאנצ' הזאת, תהיתי איזה ציון לתת לאוכל. איך מדרגים כזו ארוחה? לפי איזה מדד?
בסופו של דבר נפל לי האסימון. היות ובכל זאת אנחנו מתעסקים כאן בסקס והנאות החיים, נראה לי שהכי נכון להשוות את זה לדייט טינדר לא מוצלח. כזה שנראה טוב בתמונות, אבל לא עושה את העבודה. לשמחתי קצת לפני שהגיע השליח עם המסכה הזמנתי גם משלוח של תותים ואוכמניות. אז קינחנו בפשטות אבל לפחות היו שם הטעם והעסיסיות שציפינו לקבל מאוכל, בסיסי ככל שיהיה.
לסיכום - אם אלה האלטרנטיבות, עדיף לבשל בבית.