באחד מימי הקיץ, ישבתי לי בבית, ולמרות שהמזגן דלק, הייתי בגופיה וטייץ קצרצר. הצלצול בדלת הפתיע אותי כי לא חיכיתי לאף אחד. צצה בעינית גילתה שם איש שירות מסוקס של חברת מים מינרלים.
הוא נראה לא רע בכלל, לא מבוגר, עם זיפי זקן סקסיים, ומדים מכל סוג תמיד עשו לי את זה. תיארתי לעצמי שזו טעות בכתובת אבל בכל זאת פתחתי לו את הדלת. הוא היה קצת מופתע לראות אותי. הוא סקר אותי ברפלקס לא רצוני, ויכולתי לראות את המחשבות המלוכלכות עוברות לו בראש. אהבתי אותן. נכנסתי לתוך הבית והוא נכנס אחרי, עדיין לא מבין לאן הגיע.
"אתם התקשרתם לגבי תקלה במתקן מים?" - לא היה לנו מתקן מים, אבל ההורים שלי, שבבית שלהם גרתי באותה תקופה, לא היו אמורים לחזור בשעות הקרובות ולי לא היה שום דבר חשוב לעשות. במקום לענות ניגשתי לכיור ומילאתי כוס מים. שתיתי את המים בכוונה ככה שיותר מחצי נזל מהצדדים, על הגופיה הבהירה שלי, שהפכה לשקופה עם המים.
הרטיבות של הגופיה עם הקור של המזגן גרמו לפטמות שלי להזדקר והוא לא היה מסוגל להזיז את העיניים שלו מהחזה שלי. את סוף הכוס פשוט שפכתי על עצמי, ואמרתי "אופס", כשאני מסתכלת עליו ישירות.
the marble Art Print by Nina Sinitskaya
הוא בלע את הרוק והתחיל לגמגם כל מיני דברים. מילאתי עוד כוס מים ושפכתי עליו. הוא השתתק.
"אוי, סליחה, אתה רטוב לגמרי, בוא נוריד ממך את הבגדים ונייבש אותם"
הוא עמד מולי קפוא, גבוה ממני בראש וחצי לפחות, ונתן לי להפשיט אותו. פתחתי לו את הסגירה של הסרבל, והורדתי ממנו את החולצה. ליטפתי את שרירי החזה שלו. "אתה הולך למכון כושר, הא?" - "לא, אני פשוט מרים מיכלי מים כל היום" - "לא אכפת לי". ליטפתי את שרירי הידיים שלו והרגשתי איך הוא נרגע לאט לאט. עמדתי קרוב קרוב אליו ואחרי כמה דקות הוא סוף כל סוף חיבק את המותניים שלי, מצמיד אותי אליו.
Moth 1 Art Print by Ekaterina Yakyamseva
"אז מה עכשיו? אין לי הרבה זמן"
לקחתי אותו לחדר שלי, הורדתי ממנו את האוברול והושבתי אותו על המיטה. עמדתי קרוב אליו והוא קירב אותי עוד, מוריד ממני את הטייץ והתחתונים. הורדתי את הגופייה והוא התנפל על החזה שלי, מנשק ומלקק, מלטף, מועך ובאופן כללי טורף אותו.
עצרתי אותו כדי להוציא קונדום מהארונית והלבשתי אותו עליו. הוא עדיין ישב על המיטה, ואני פשוט התיישבתי עליו. עזרתי לו להחדיר את הזין פנימה והתחלתי לזוז מעליו. הוא נשכב אחורה, נותן לי לרכב עליו כל הדרך אל האושר.
אחר כך הוא ביקש שאסתובב. הסתובבתי עם הגב אל פנים שלו, עדיין יושבת עליו. כמו דוגי אבל לא. לקח לנו כמה שניות למצוא את הקצב שנכון לשנינו, ואחרי שתי דקות הוא גמר. כשהוא לבש חזרה את בגדי העבודה שלו, שעדיין היו רטובים כמובן, הוא אמר שהשכנה מלמעלה בטח מחכה לו, ושיכול להיות שפעם הבאה שתהיה לו תקלה הוא שוב יתבלבל בדירות.
עוד סיפורים של זואי תוכלו למצוא במדור פיד לילה.
גילוי נאות: התמונות המלוות את הסיפורים באתר הן של אמנים עצמאיים וקולגות מרחבי העולם , אנחנו אוצרים אותם באהבה. כל רכישה של פריטי האמנות תומכת באמנים וגם מזכה אותנו בסכום פעוט שמסייע לנו להמשיך ליצור עבורכם את התכנים הכי שווים שאנחנו יכולים.