זו עמדה להיות רק הפגישה הראשונה שלהם, אבל היו מספר שיחות בהתכתבות ארוכות.
אותן התכתבויות עזרו לו לקבל תמונה די טובה של מה היא רוצה ומה היא צריכה. הם התקשו לתאם ודחו שוב ושוב את הפגישה אבל אולי זה דווקא לטובה. זו הייתה שעת צהריים באמצע יום עבודה כשהיא הגיעה לכניסה לבניין.

"איפה אתה?", היא שלחה לו, והוא ענה לה בהודעה "תכנסי למעלית השירות, תעלי לקומה העליונה ואז תעלי במדרגות לגג".
כשפתחה את הדלת לגג היא התחילה להבין. היא ידעה שהייתה לו דירה, שהיו לרשותו מספר בנייני משרדים ברחבי העיר. עכשיו התברר לה מדוע הוא בחר דווקא את גג הבניין הזה, הנמוך מביניהם. זה היה בניין בן 10 קומות ומוקף במגדלים אימתניים. הרבה חלונות והרבה עיניים בוחנות. בלב הגג עמד כסא עם משענת גבוהה, עליו היה מונח סרט בד שחור.
"תתפשטי", קול מאחוריה ציווה עליה.
היא פנתה להסתובב אבל הקול דרש "לא! אמרתי להתפשט!". ידיה רעדו כשפתחה את הרוכסן של החצאית הפרחונית ונתנה לה ליפול, לאחר מכן פרמה את כפתורי החולצה הלבנה והורידה גם אותה. היא נשארה לבושה במחוך תחרה ורוד שהורה לה ללבוש מראש וכך גם היו הגרביונים והביריות. כף יד גדולה דחפה אותה קלות והיא התחילה לצעוד לעבר הכסא. צועדת על נעלי עקב ורודות ובכל צעד החזה הגדול והלבן שלה עולה ומציץ מהמחוך. כשהגיעה לבסוף עד הכסא השדיים שלה כבר לגמרי זלגו החוצה, המחוך נאבק לא להתפקע והמשיך לעטוף את משמניה הצחורים.
היה חם, שעת צהריים של יולי והיא הזיעה. היא עדיין לא ראתה אותו אבל הרגישה שהוא קרוב מאחוריה. "תקחי את כיסוי העיניים ותקשרי אותו , מהודק" והיא עשתה כדבריו.

פחד מעורבב בריגוש בצבץ לה בבטן והתחיל לפעפע בין הרגליים שלה
"עכשיו, תשכבי עם הגב על הכסא ותכניסי את הראש בתוך המשענת" אמר לה.
במאמץ רב ניסתה להתרגל לחשכה שעטפה אותה, גיששה עד שמצאה את משענת הגב, השחילה את הראש בין הסורגים הסתובבה ונשכבה. הוא חג סביבה והיא הרגישה אותו.
הוא תפס את יד ימין שלה, הצמיד לרגל הכסא והתחיל לכרוך סביב שתיהן חבל. הוא עבד לאט, אחרי כל סיבוב דאג להדק וכשעטף את כל היד משך את החבל ועבר לכרוך את יד שמאל. הידיים כבר היו כפותות כשהרגישה את הצל שלו מתרומם מעליה.
הוא עבר לצד השני, הרים את אחת הרגליים והצמיד את הברך שלה לחזה. הוא לקח חבל נוסף והפעם קשר את הרגל למשענת הגב. כשוידא שהקשר מהודק חזר על הפעולות עם הרגל השניה. הוא דחף לה כדור לפה ועם הרצועות הקשורות לצדדיו עטף את לחייה עד לאחורי הראש. שם השחיל חבל בין שתי הטבעות ואת החבל קשר לקורה הקושרת אשר מתחת למושב. הראש שלה היה כעת משוך למטה.
ההתרגשות שלה הייתה בשיאה.

היא לא ראתה כלום רק דמיינה מי יכול לצפות בהם מחלונות רבי הקומות המתנשאים מעליהם. זה הסעיר אותה, כל העיניים הזרות האלה. ואולי לא כל כך זרות, הרי רבים מחבריה עובדים באזור.
היא שכבה שם כפותה, ללא יכולת לזוז, הישבן הגדול שלה מורם באוויר והיא יכלה להרגיש רוח חמימה מלטפת את פי הטבעת שלה ואת שערות הערווה שאותן גידלה פרא. הוא חלץ את נעליה, קרע את הגרביונים בכפות הרגליים ועמד מעליה, ממתין. היא תהתה אם עשתה טעות, לסמוך כך על אדם שמעולם לא פגשה. אבל המחשבה על הטעות והסכנה הטמונה בה רק הוסיפה לאותה התרגשות. המתח זרם בתוכה כמו אותה רוח חמימה.
שערותיה סביב הפטמות הגדולות סמרו. האצבעות שלו ריקדו על כפות הרגליים החשופות והיא צחקקה בפרץ של שובבות. הדגדוג גרם לגופה להתפתל והכסא בתורו, ריקד וכמעט נפל. הוא ייצב את הכסא ועכשיו החל להכות את הפות שלה. ביד פתוחה סטר לה בחוזקה שוב ושוב כאילו מנסה לדחוף משהו פנימה. הפחד שהתחיל בעומק הבטן שלה הפך לריגוש מיני שהציף את כל גופה. היא ניסתה לצעוק אבל שמעה רק נהמות חנוקות נפלטות מפיה שנשך חזק חזק את הכדור שנדחס לתוכו.
בכל פעם שהפסיק היא התמלאה במתח לקראת הבאות,
הפעם, לאחר ההפסקה הרגישה מגע רטוב בין לחיי הישבן שלה. הייתה זו הלשון שלו, סובבת סביב פי הטבעת, רטובה, גמישה ונחושה. אם לא היה אוחז את האגן שלה, היא הייתה מתהפכת.
הוא ליקק ומצץ במשך דקות ארוכות והעביר בה גלי חום שהרפו את גופה. כשהפתח היה רך מספיק כבר היה יכול להחדיר את הלשון פנימה. הוא מתח אותה קדימה כראש חץ ואז הניע את הראש בתנועות חדות קדימה ואחורה וככה זיין אותה, תחת לבן וגדול, חור וורוד קטן.
עכשיו זו כבר לא הייתה הלשון שחדרה את הפתח. אלא שתי אצבעות, את הפה שלו הוא הצמיד לפות שלה. הכוס השעיר שלה עדיין פעם מהסטירות שניחתו עליו וכבר היה רטוב ומשתוקק. היא הרגישה את השפתיים שלו מוצצות את הדגדגן, את השיניים נושכות אותו מדי פעם והאצבעות שלו מאחורה. או האצבעות! מעולם לא הרגישה כאלה עבות וארוכות, הוא זיין אותה עם האצבעות בתנועת בורג נחושה, כף היד טופחת על הלחיים העגולות, מעבירות בהן גלים ובשאר הגוף זרמי חשמל.
העונג וחוסר היכולת לצעוק כמו שאהבה כבר הביאו לכך שדמעות נבעו ממנה בלי שליטה וזלגו במורד הרקות. הוא שמר על שקט, מאז שהנחה אותה לשכב על הכיסא לא השמיע צליל. אבל עכשיו נעמד, היא הרגישה שוב את הצל שלו סוגר עליה והפעם הזין שלו היה זה שנדחס לתוך התחת שלה. הוא נכנס אליה פנימה ודחף אותו עד הסוף והיא שמעה אותו סוף סוף נאנח מהנאה.
זה הפתיע אותה. האיבר שלו היה ארוך, לא במיוחד, אבל היה רחב. רחב יותר משתי האצבעות שקודם היו באותו מקום. היא צרחה בפה דחוס, צרחה של כאב מלא בהנאה. וזה היה הדיאלוג בינהם. היא צורחת צרחות שלא נשמעות, הוא מוציא קולות של חיה קדומה, נאנח ומשתנק.

היא כבר איבדה את תחושת הזמן. 10 דקות? שעה? כמה זמן היו שם על הגג הזה? שוב מציפות אותה המחשבות על העיניים המביטות מלמעלה
כל גופה היה דרוך וטעון
כשהיד שלו חזרה למשחק וכשהוא שם את גב שתי האצבעות על הדגדגן והתחיל לשפשף אותו, היא פתאום הרגישה את הזיעה שלו נוטפת עליה. לא נדרשו עוד הרבה רגעים עד שהרגישה את האורגזמה מגיעה ומטלטלת אותה, הגוף שלה התכווץ כולו והיא התמלאה רעידות ובו בזמן גם הוא גמר והזריק את השפיך שלו לתוך התחת שלה.
הפעם הכסא כבר לא עמד בלחץ, קרס והתנפץ, מוביל את שניהם להתרסק, מתנשפים, על הרצפה. שניהם מיוזעים והיא עדיין בעיניים מכוסות, הוא שחרר את רצועות הכדור ואיפשר לנשום כראוי, חיבק אותה וליטף את השיער הרטוב שלה. הם שכבו כך, בלי תנועה, עוד מספר רגעים עד שהוא שלף סכין וחתך את קשירות הידיים והרגליים.

"חכי פה עד שאלך" אמר לה והיא הרגישה שהוא נעמד ומתחיל להתרחק.
כששמעה את הדלת נטרקת הסירה את כיסוי העיניים
תחילה השמש סינוורה והכתה בה ונדרשו לה מספר רגעים להתרגל. אפילו שבסתר ליבה היא קיוותה, הוא כבר לא היה, כל שנותר לה הסתכם בסימנים על הידיים והרגליים מהקשירות שקשר אותה. היא נעמדה והחלה להתלבש, שרוולי החולצה כיסו את הידיים את הרגליים כיסתה החצאית הארוכה. היא הלכה לדלת הגג, ירדה חזרה במדרגות, נכנסה למעלית, ירדה לקומת הכניסה ויצאה לרחוב.